כוחו של קשר הדם

לקשר הדם משקל רב עת באים ליישם את 4) לחוק הנוער ) התנאי הקבוע בסעיף 3 (טיפול והשגחה) לפיו הוצאת קטין ממשמורת האחראי עליו תיעשה רק “אם אין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה”. כך קבע בית המשפט העליון בקבלו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, והורה על החזרת נכדה לסבתה. לענין זה יכול קרוב משפחה להיחשב כאחראי על הקטין ו”זרועו” של ההורה בעל המשמורת הטבעית אך חסר המסוגלות. גם אם האחראי אינו נמצא ברמה אינטלקטואלית גבוהה ועל הרף הגבוה של המסוגלות לטיפול בקטין, משמדובר בבשר מבשרו של הקטין, האהבה הטבעית עליה אין חולק עשויה “לקזז” במידה רבה את הקשיים האובייקטיביים, ולטווח רחוק עשוי להיות לה יתרון. עוד קבע בית המשפט כי אין לשלול קטגורית הסתמכות על חוות דעת שהוכנה באשר למסוגלות לגבי קטין אחד, עת באים לקבל החלטה בעניינו של קטין אחר, אולם כאשר לכל קטין צרכים מיוחדים וכאשר חוות הדעת אינה מובהקת – ראוי לבקש חוות דעת נוספת
שופטים: א’ רובינשטיין, ס’ ג’ובראן, י’ דנציגר
למבקשת: עו”ד עמיקם הדר; עו”ד חדוה שפירא
למשיב: עו”ד אביה גולדין-טשיל

המבקשת אובחנה כסובלת מפיגור שכלי קל-בינוני, הוכרה כחסויה ומתגוררת בהוסטל. אמה מונתה כאפוטרופסית עליה. למבקשת שתי ילדות: מ’ שאובחנה כסובלת מעיכוב התפתחותי, ו-ע’. אבי הקטינה סובל אף הוא מפיגור שכלי קל, והוריו הם אפוטרופסיו. ניינה של הקטינה מ’ מתנהלים הליכי אימוץ, ונקבע שהיא תשהה במשפחת אומנה שיקומית, לאחר שנקבע כי אין לסבים – הוריה של האם – מסוגלות הורית שתאפשר להם לטפל בה. ההליכים נשוא סקירה זו נוגעים לע’ בלבד

בית המשפט לנוער ובית המשפט המחוזי קבעו על בסיס חוות הדעת ששללה את מסוגלות הסבים לגדל את מ’, כי הוא הדין לגבי ע’, ובהסתמך על סעיף 3(4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש”ך -1960 (להלן: “החוק”) הוציאו אותה למשפחת אומנה. מכאן הערעור לבית המשפט העליון

אף שלכאורה אין לאימה של המבקשת מעמד בתיק זה והיא רשאית לטעון בו רק כאפוטרופוס על ביתה ובשם ביתה, ראה בית משפט העליון את האם כ”זרועה” של המבקשת ואת מסוגלותה כלב העניין, ובכך העדיף בית המשפט (בהסכמת כל הצדדים) את בחינת העניין לגופו, מבלי להכריע את הדברים על בסיס פרוצדורלי של זכות עמידה

בית המשפט העליון סירב לקבל את הטענה שלעולם אין לשלול מסוגלות לגבי קטין אחד בהסתמך על חוות דעת שהוכנה לגבי קטין אחר, וקבע כי הדבר הוא תלוי נסיבות. אולם במקרה דנן, נוכח השוני בין שתי הקטינות (למ’ צרכים מיוחדים שאינם קיימים לגבי ע’) ונוכח אי מובהקותה של שלילת המסוגלות שבחוות הדעת שנערכה באשר למ’, קבע בית המשפט כי מוצדק היה לבקש חוות דעת נוספת, וכך עשה

אף שחוות הדעת הנוספת לא שללה לחלוטין את מסוגלותם ההורית של הסבים, היא מצאה כי לסבתא מגבלות גנטיות וקוגנטיביות אשר לא יאפשרו גדילה אופטימלית של הקטינה, לעומת מצבה הטוב יותר במשפחת האומנה – והמליצה על השארתה במשפחת האומנה

חרף ממצאים אלו קבע בית המשפט העליון, בפסק דין אמיץ שיש בו בכדי להאיר את הדרך במקרים רבים, כי יש להשיב את הקטינה אל סבתה, וזאת תוך מתן משקל מכריע לקשר הדם, אשר לטווח רחוק עשוי לדעת בית המשפט להכריע את הכף. לפיכך קבע בית המשפט כי אף שכעת מצבה האופטימלי של הקטינה הוא במשפחת האומנה, במבט צופה פני עתיד יש להעדיף את קשר הדם על כל הכרוך בו

בית המשפט העליון הדגיש כי סעיף 3(4) לחוק מאפשר הוצאת קטין ממשמורת האחראי עליו, רק אם “אין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה”. בנסיבות בהן המסוגלות של האחראי לא נשללה והוא נמצא דמות חיובית ביסודה, גם אם רמתו האינטלקטואלית נמוכה, בכוחו של קשר הדם להכריע את הכף לטובת השארת הקטין אצלו שכן קשה לומר כי בנסיבות אלו “אין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה”

לענין המסוגלות, ייחס בית המשפט חשיבות רבה לעובדה שהסבתא גידלה בנוסף לאם הקטינה הסובלת מפיגור גם בן נורמאלי ונורמטיבי, ומגדלת (עם בעל נורמטיבי שחוות הדעת עליו חיוביות) בת נוספת הגדלה באופן ראוי

בנסיבות אלה פס’ק בית המשפט כי קשה להלום מניה וביה שלילת יכולתה של הסבתא, ובסופו של יום יש לחזור לקשר הדם. המדובר בסבתא של הקטינה, בשר מבשרה, ואהבתה הטבעית לה, שעליה אין חולק, עשויה “לקזז” במידה רבה את הקשיים שברמה האינטלקטואלית בהם מדובר. אל נשכח, הזכיר בית המשפט, כי בתבל ומלואה, גם אנשים שאינם ברמה גבוהה מגדלים ילדים, ולעתים קרובות בהצלחה

בפסיקה אמיצה ומנחה זו קבע בית המשפט העליון כיוון ברור, על פיו רצון המחוקק הוא כי קטינים יגדלו בראש ובראשונה אצל קרוביהם הקשורים עימם קשר דם. רק שלילת מסוגלות המגיעה לכדי רמה שאינה מאפשרת טיפול והשגחה, מצדיקה הוצאת קטין ממשמורתם, ולא די בכך שאין הם ההורים האופטימאליים

רע”א (עליון) 2440/10, פלונית נ’ היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו)

Spread the love

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *